בפוסט הבא, אספר לכם על שנים עשר הרעיונות האהובים עלי ועל תלמידיי לעבודה עם קלפי סיפור.
יש לי בבית כמה סטים שאני מאוד אוהבת. ערכת “קלפים מספרים” של “המשחקים של חיים שפיר” שזמינה בחנויות בארץ ומומלצת מאוד וערכת Tell Tale המדהימה של Blue Orange שהזמנתי מאמזון.
בסדרה של Tell Tale קיימות שתי ערכות, אחת של תמונות כלליות ואחת של סיפורי אגדות. יש לי את שתיהן, שתיהן מהממות ואני מגוונת בהתאם למצב הרוח.
לפני שאשתף אתכם ברעיונות שלי לעבודה עם קלפי סיפור, אני ממליצה לשאול את עצמנו מספר שאלות. התשובות שתקבלו צריכות להוביל לשורה של החלטות שמומלץ לקבל, או לפחות להציף למודעות. קלפים ויזואליים הם כלי מאוד ורסטילי, שאפשר לסובב ולגלגל ולהתאים ממש לכל מה שרוצים לעשות, ממש לא רק בשביל לספר סיפור, אלא למנעד רחב של אפשרויות פדגוגיות, חברתיות וסתם לכיף.
הנה כמה שאלות שמומלץ לשאול ולהגדיר:
אילו מיומנויות אני רוצה לתרגל? מיומנויות כתיבה? שיח? שליפה וזיכרון? אוצר מילים? כללי דקדוק? אות פותחת? פיתוח יצירתיות? אולי בכלל להשתמש בקלפים האלה לצרכים חברתיים או לגיבוש משפחתי?
בכמה קלפים נבחר להשתמש? בקלף בודד או במספר קלפים? למקד או לאפשר לדמיון לנדוד?
– כדאי או לא כדאי לאפשר לילד לבחור את הקלף או הקלפים בעצמו? מה הבחירה הזאת משרתת? לבחור בשבילו או להקצות את הקלפים באופן רנדומלי מבלי שרואים את התמונות ולתת לאלמנט ההפתעה לעשות את העבודה?
– האם אני רוצה לעבוד בעל פה או בכתב? מה היתרונות והחסרונות בכל בחירה? כיצד הבחירה הזאת מתחברת למטרות המפגש? כיצד היא מתחברת למקום בו הילד נמצא ברגע זה ממש (למשל, קרה לי לא מעט פעמים שתכננתי לעשות משימת כתיבה אבל הילד הגיע עייף, ולכן הפכנו את זה למשימה בעל פה).
– האם עלי להיערך לפני? להכין איזושהי מסגרת לסיפור? תבנית? פורמט מוכן שיעזור לילד להתמקד או שיעזור לי למקד את הילד במה שאני רוצה שיתרגל? יש לי בבית לפחות 4-5 תבניות שונות של כתיבת סיפור שהכנתי, ברמות שונות ודגשים שונים בעבודה.
דרך פשוטה אך אפקטיבית לתרגל מיומנויות שיח. בקשו מהתלמיד לבחור באופן רנדומלי 5 קלפים (מבלי לראות אותם) ולהניח אותם הפוכים בשורה על השולחן. לאחר שהניח, אני מבקשת שיבחר האם להתחיל מצד ימין או מצד שמאל, ואחרי שמקבל את ההחלטה הוא הופך את הקלף הראשון ומשם מתחיל הסיפור. בעודו מספר, אני מכוונת בשאלות מנחות ושאלות הבהרה שונות, וכמובן מעודדת אותו להפוך את הסיפור לכמה שיותר מצחיק ומופרע.
מניחים מול התלמיד גריד של 3X3 קלפים. לעתים בהקצאה מקרית ולעתים מאפשרת לתלמיד לבחור את הקלפים, בתנאי שיגוון ויכלול בבחירה גם דמויות וגם מיקומים מעניינים. פעילות מהסוג הזה לרוב אלווה בפורמט מוכן, שיעזור לילד לסדר את הכתיבה שלו, תחילה לבחור דמות ראשית, דמות משנית, מיקום, זמן (אם יש קלף כזה), קונפליקט, כיצד הקונפליקט נפתר וכו’, ובהמשך לגבש את זה לטקסט כתוב.
אם רוצים לספר סיפור בקבוצה של מספר אנשים, אפשר להניח את כל החפיסה הפוכה על השולחן. כל אחד בתורו מרים קלף אחד, ואומר משפט אחד על הסיפור. המשפט הראשון מתחיל באות a, התלמיד שאחריו לוקח את הקלף הבא, וממשיך את הסיפור במשפט שמתחיל באות b וכן הלאה.
4. אם רוצים לכתוב סיפור בקבוצה קטנה (או עם שני משתתפים בלבד) אפשר ומאוד מצחיק לכתוב סיפור בחלקים בו כל אחד צריך להוסיף מספר שורות לסיפור בצורה הבאה:
התלמיד הראשון מוציא קלף רנדומלי מהערמה, וכותב 2-3 משפטי פתיחה של הסיפור ואז מקפל את השורות הראשונות שכתב, ומשאיר רק את השורה האחרונה גלויה (רצוי שהשורה האחרונה תהיה משפט מלא). התלמיד שאחריו (או המורה, אם מדובר בשיעור אחד על אחד) שרואה רק את השורה האחרונה פותח את הקלף הבא, ומוסיף לסיפור 2-3 שורות נוספות שמתחברות לשורה האחרונה, ואז מקפל ומשאיר רק את השורה האחרונה שלו וכן הלאה. כמובן שחשוב שיהיה קשר עלילתי בין המשפטים השונים. הסיפור מסתיים כשמסיימים את הדף, ואז פותחים את הדף המקופל ומקריאים יחד.
אחד הרעיונות האהובים עלי לעבודה עם קלפי סיפור הוא בשיטת “הסיפור המשעמם שלי”. התלמיד מתבקש לכתוב סיפור באורך 5-6 משפטים על אחת הדמויות ומה היא עשתה. בסוף הכתיבה, מפרקים את הסיפור למשפטים בודדים, ובודקים איך אפשר להפוך אותו לפחות משעמם. בסוף כותבים את כל הסיפור מחדש. לרוב מדובר בתוספת יפה של שמות תואר ושל adverbs. הכנתי לשם כך פורמט בן שתי עמודות, בו בעמודה הראשונה כותבים את הסיפור ה”משעמם” הגולמי ובעמודה השנייה את המשופר.
אם יש משימה אחת שאני ממליצה שתנסו כבר מחר, זו המשימה הזאת. תנו לילד לבחור דמות אחת מתוך הקלפים שבערמה, ואז לראיין אותו בתור הדמות הזאת. חשוב שיתחבר לדמות שלו, לכן אני מאפשרת בחירה חופשית.
אפשר לשאול את הדמות שאלות על עצמה, על חייה, על הדברים שהיא אוהבת לעשות. והשאלה הטובה מכולן- מה הסוד שלך? רק בשנה האחרונה כבר היה לי טבח שאוהב לבשל ילדים, מכשפה שאוהבת לבשל ילדים, ענק שאוהב להתלבש כמו אישה ואביר שפוחד מפיית השיניים.
הילד מתבקש לבחור קלף, ולכתוב לדמות 10 שאלות. כבר פרסמתי בעבר פוסט על תלמידה שפתחה ושאלה את הזאב- Why are you so ugly? לעתים אפשר לבקש מהתלמידים גם לענות על השאלות בעצמם.
לבחור דמות ולהצמיד לה כמה שיותר שמות תואר. בהמשך, לכתוב משפטים תוך שימוש באותם שמות תואר בחיוב ובהמשך גם בשלילה.
The girl is beautiful.
She is not ugly.
אפשר להכניס לזה אלמנטים משחקיים וחברתיים. למשל, אם משחקים בקבוצה לבדוק מהו שם התואר הנפוץ ביותר שקיבלה הדמות, האם מישהו מהמשתתפים חשב על שם תואר ייחודי שאף אחד אחר לא חשב עליו ועוד.
אני אוהבת להניח מול התלמיד 5 קלפים ולעבור יחד על אוצר המילים (מכשפה, אביר, באר). לאחר מכן, מבקשים מהתלמיד לזכור טוב טוב את הקלפים ולעצום עיניים. כשהוא עוצם עיניים מעלימים את אחד הקלפים ושואלים מה נעלם.
10. דרך נוספת לתרגל אוצר מילים ומיומנויות זיכרון היא לבחור קלף אחד, להניח אותו על השולחן ולהגיד מה מופיע על הקלף. למשל, a witch. המשתתף הבא מוסיף קלף ואז חוזר על שתי המילים- a witch, a knight וכן הלאה. אם רוצים לתרגל רק אוצר מילים מניחים את הקלפים גלויים. אם רוצים לתרגל גם זיכרון- מניחים את הקלפים הפוכים בשורה.
אני אוהבת לבקש מהתלמידים הצעירים לסדר גריד של 3X3. על סמך סדר התמונות, יכתבו משפטים על המיקומים של הקלפים. למשל,
The wolf is between the witch and the giant.
לחלופין, אפשר לשאול שאלות מנחות בעל פה ולבקש מהתלמיד לענות-
Where is the wolf?
אני אוהבת לנצל כל הזדמנות על מנת לתרגל המרה של משפטים מהווה לעבר ולהפך. מניחים מול התלמיד שני קלפים (חשוב לבחור כדי שיהיה קשר והיגיון כלשהו ביניהם) ולבקש לכתוב או להגיד שני משפטים, אחד בהווה ואחד בעבר. The boy was poor, but now he is rich לפי תבנית אחידה.
לי שלייכמן, M.A
לקריאה נוספת- פוסטים מומלצים מהבלוג:
